שופטים לענייני משפחה פוסקים בניגוד לחוק
ניתוח אלפי פסקי דין שנעשה באוניברסיטת ת"א, מגלה תמונה של "אקטיביזם שיפוטי שיצר כאוס"
מחקר אמפירי מקיף שנערך באונ' ת"א, קובע כי שופטי בתי המשפט לענייני משפחה נוהגים באקטיביזם שיפוטי, המ תעלם מהחוק ומביא לפגיעה במ שפחות חלשות ובילדים.
לדברי החוקרות, פרופ' דפנה הקר ועו"ד אורית ג'קמן לדאני, "שופטים לא רואים עצמם מחויבים לחוק ול כללים משפטיים, אלא פוסקים מת חושתם מה צודק וראוי".
במחקר נותחו 4,915 פסקי דין של בתי המשפט לענייני משפחה, שע סקו בסכסוכי מזונות בין גרושים ובסכסוכי משמורת על הילדים, בע שור שבין 2009 ל .2019 "הממצאים חושפים אקטיביזם שיפוטי מלמטה )של ערכאות נמוכות, נ"ב(, המת עלם מהדין הקיים עלי ספר ויוצר אי בהירות והיעדר אחידות", כתבו החוקרות. בנוגע לסוגיית המשמורת על הילדים לאחר הגירושים, החוק קובע את "חזקת הגיל הרך", כך שהאם לרוב נושאת במשמורת. אך לפי ממצאי המחקר, "שופטי המש פחה הפכו את החוק לאות גוססת - אם לא מתה".
"פוסקים לפי תחושה"
המחקר חושף לראשונה כי ב 42% מפסקי הדין נקבעה משמורת משו תפת, וב 16% משמורת לאב. השו פטת ורדה בן שחר הגדילה לעשות, וקבעה כי למרות קביעת המחוקק - משמורת אם עלולה לגרום "ניכור להורה האחר", עד כדי כך שנקבעה הורות משותפת לאב שהורשע בא לימות כלפי אשתו.
החוקרות מצאו כי שופטים מכנים בפסק הדין את קביעתם כ"משמורת אם", אך בפועל קובעים ימי מש מורת שווים, או שקובעים יותר ימים לאב ומגדירים זאת "משמורת משותפת". לדבריהן, "מדובר בכאוס מושגי שנוצר מסימון אותו הסדר במושגים משפטיים שונים, לרבות על ידי שופטים שונים באותו המחוז ובאותה השנה".
השופטת שפרה גליק, למשל, קבעה משמורת של 8 ימים לאם ו 6 לאב והגדירה אותה "משותפת", וב פסק דין אחר קבעה מספר ימים זהה אך הגדירה זאת "משמורת אם" - אף שחלוקת הימים כמעט שווה. ממצאי המחקר חזרו על עצמם גם בסוגיית המזונות - החוקרות מצאו כי בעוד יוקר המחיה עלה בעשור האחרון בכ 14% - בכל שנה יש ירידה בשי עור המזונות הנפסקים לטובת האם. החוקרות קובעות כי גם במקרים של משמורת אם יש "שחיקה", כלשונן, בחובה שמטיל החוק על האב לזון את ילדיו.
כך, לדוגמה, השופט אסף זגו רי כתב שניתן לצמצם מזונות כי "הכל בעיני המתבונן". זגורי אף ביטל מזונות לאם עבור ילד אוטי סט מכיוון שזו מקבלת קצבה מהמ דינה - שניתנת בכלל עבור הפגיעה ביכולתה לעבוד.
ב 2017 ניסה העליון להסדיר את סוגיית המזונות ויצר הלכה חדשה, אלא שזו היתה מעומעמת. בפועל, כותבות החוקרות, "הלכת העליון תרמה לכאוס השיפוטי" והובילה לעלייה של 300% בהגשת בקשות לשינוי דמי המזונות.