הפשיעה במגזר הערבי: להכריז מצב חירום

הסיבות לעלייה הדרסטית בהיקף האלימות והפשיעה בחברה הער בית הן רבות ומגוונות, אך אם נבין אותן נוכל למקד את הפתרונות.

בעיתות חירום, בסמכות שר הביטחון וראש הממשלה להכריז על "מצב מיוחד בעורף". כך היה, למשל, ב 2021 במבצע שומר החומות, כשהוכרז על מצב חירום מיוחד בעיר לוד, או לאחרונה במבצע מגן וחץ. במקרים אלה, לגורמי הביטחון ולמשרדי הממשלה מוקנית סמכות ייחודית לזמן מוגבל לפעול בדרכים לא שגרתיות בשטחים גיאוגרפיים מוגדרים.

מצב האלימות בחברה הערבית כבר מזמן היה צריך להוביל את הדרג המדיני "להיכנס לאירוע" ולהגדיר מדיניות וסדורה. משלא עשה כן, נותרה המשטרה כמעט לבדה לטפל בפשיעה שעולה בחיי אדם ובנז קי גוף ורכוש. נוסיף לכך מערכת משפטית שכורעת תחת הנטל, עם גלגלי צדק שטוחנים לאט ובסלחנות. התוצאה מביאה את מי שב חרו בחיי הפשע להמשיך, בידיעה כי המחיר שישלמו, אם בכלל, יהיה קל.

רמת התעסוקה במגזר הערבי נמוכה בהש וואה ליתר המגזרים, מה שמותיר שיעור ניכר של צעירים ללא חלופות מתוקנות, והעולם העברייני הופך עבורם למוצא זמין. כמו כן, זליגת נשק ואמצעי לחימה מתחומי הרש"פ וגניבות ממחסני צה"ל משמשות את הארגונים בפעילות עבריינית, בסכסוכים ובאירועי נקמה, וכל משפחה מנסה לסמן לעצמה טריטוריה. ניכרת גם כניסת גורמים עברייניים לרשויות המקומיות, תוך השתלטות על פעילות עסקית.

היבט נוסף הוא היעדר המשכיות של התוכנית הרב שנתית "מסלול בטוח" לטיפול בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית, שאותה הוביל ניצב בדימוס יואב סגלוביץ', סגן שר הבט"פ לשעבר. התוכנית כוללת פעי לות משולבת של משרדי ממשלה וגופי אכיפה, קידום ענישה מחמירה, מאבק בשוק השחור ומניעת מעורבות גורמים עברייניים במכרזים. כל עיכוב ביישום התוכנית מחריף את הטיפול בסוגיה שמכרסמת במשי לות. כדי לצמצם את האלימות ואת הפשיעה, נדרשים צעדים מיידיים:

.1 על ראש הממשלה להכריז על מצב חירום, ו"במלחמה כמו במלחמה" יש לנקוט דרכים שונות כדי לייצר תפנית: הפקעת הטיפול בסוגיות ביטחון הפנים מהשר לביטחון לאומי, שניכר כי חוסר ניסיונו ובקיאותו המוגבלת לא מאפשרים לו לטפל בדברים. מוטב שראש הממשלה יקבל על עצמו את האחריות וימנה גורם מטעמו שירכז צוות בין משרדי, באופן שיבטיח כי כלל הגורמים הרלוונטיים יירתמו ללחימה בפשיעה ויעלו את התוכנית "מסלול בטוח" בחזרה על דרך המלך.

.2 יש להכניס לזירה גורמים כמו השב"כ, במתווה הפעלה שיבטא את יתרונות הארגון בהיבטים הטכנולוגיים והמודיעיניים, שיגבירו אחיזה בשטח ויעניקו שליטה ובקרה, בדומה לטיפול במבוקשים בשטחי יו"ש ועזה. מעורבות השב"כ תסייע בקיצור טווחים, בסגירת מעגלי מודיעין, בהפללה, במניעת פשיעה בזמן אמת, בפגיעה כלכלית אנושה במחוללי הפשיעה, בהקפאת פעילות משפחות הפשע ובהכנסתן למגננה.

.3 על בתי המשפט לפעול במתכונת חי רום, תוך תעדוף תיקי פשיעה חמורה בחברה הערבית. במקרים שיחייבו זאת, יש לנקוט צעדים מחמירים ואף להטיל צווי מעצר מנהליים כדי למנוע פגיעה בנפש.

לצד זאת, יש לנקוט מהלכים לחיזוק המשטרה באופן שיאפשר לארגון למלא את ייעודו, כמו הקצאת משאבים, שיפור תנאי העסקת השוטרים, גיוס כוח אדם וחיזוק התשתית הטכנולוגית.

בראייה אסטרטגית ארוכת טווח, על המנהיגות הערבית להיכנס לעו בי הקורה ולקחת חלק בגיבוש התוכניות לצמצום הפשיעה, בהרחבת אפשרויות התעסוקה, בחיזוק מערכת החינוך, בהצמחת מנהיגות העתיד ובהשתלבות בחברה הישראלית.

האלימות בחברה הערבית אינה גזירת גורל. על הממשלה ונציגי המגזר לקבל אחריות ולשנות את הטיפול.

השב"כ צריך להיכנס לשטח, בדומה לטיפול במבוקשים בשטחי יו"ש ועזה. מעורבותו תסייע בסגירת מעגלי מודיעין, בהפללה, במניעת פשיעה ובפגיעה כלכלית בפושעים