ילדי המהפכה
נבחרת ישראל עד גיל 20 שיחקה שני משחקים מול יפן - בראשון הפסידה ,1:0 בשני ניצחה 0:2 בעשרה שחקנים ● המהפך האדיר של החבורה הצעירה בלבן, ששלח אותה לשמינית גמר המונדיאליטו, קבע סופית - ההצלחה שלה לא מקרית ● כך נכתב הסיפור הכי מרגש בארגנטינה
עד הדקה ה 77 במשחק מול יפן, נבחרת ישראל עד גיל 20 היתה סיפור שלא סופר. חבורה צעירה ומגובשת שהצ ליחה להעפיל לראשונה בהיסטוריה לגביע העולם, הרשימה והפסידה מול קולומביה, נלחמה וגירדה 1:1 מול סנגל, הרימה ידיים מול נבחרת יפנית מסודרת וחזקה.
לו היה נגמר המשחק בדקה ה ,77 הנבחרת הזאת היתה מקפלת את הציוד, עולה על מטוס בחזרה ליש ראל וכל אחד היה שב עיסוקיו.
לו היה מסתיים המשחק בדקה ה ,77 הנבחרת הזאת לא היתה מצ ליחה להיכנס ללבבות של הציבור הישראלי, לא היתה מצליחה לסחוף אחריה ציבור שלם כפי שעשתה ביורו של השנה שעברה.
נניח שהיתה נשמעת שריקת הסיום בדקה ה ,77 אף אחד לא היה מגלה כמה מיוחדת הנבחרת הזאת. מזל שכ דורגל משחקים 90 דקות.
לרוב, יש היגיון במשחק כדורגל. קלישאות זה טוב ויפה, אבל לא באמת הכל אפשרי. עניינים מקצועיים מש חקים תפקיד, מהלך המשחק גם הוא משפיע, ויש גם את העניין הזה של תדמיות. כמו שהיה ברור שבאיירן מינכן תסיים את עונת הבונדסליגה כאלופת גרמניה, כי היא זאת היא ודו רטמונד היא דורטמונד - כך גם היה נדמה עד הדקה ה 77 שנבחרת ישראל תסיים את דרכה בטורניר.
קלישאות - לפח
תדמית הכדורגל הישראלי, וזה נכון לכל גיל, היא לא תדמית של הת עלות ברגע האמת. סיפורי הגבורה של הכדורגל שלנו הם בודדים, טיפות בתוך ים של דמעות אכזבה. לכן, בדקה ה ,77 ההיגיון אמר יפן. קל.
הם היו טובים יותר, הובילו 0:1 ונ שאו תדמית של יפנים, ואילו אנחנו היינו בפיגור שער, פיגור שחקן ופיגור היסטוריה להישען עליה. הפסד יש ראלי היה הסיפור שנכתב שם, אבל הנבחרת של אופיר חיים היתה נחושה לספר את הסיפור שלה. בדקה ה 77 היא לחצה "delete" והתחילה לכתוב סיפור חדש.
במנדוסה, עיר היין של ארגנטינה, שוחקו בערב שבת שני משחקים שו נים: בראשון יפן ניצחה את ישראל ,0:1 ובשני ישראל הביסה את יפן 0:2 כשהיא בעשרה שחקנים. אין קשר בין המשחקים האלה, כל אחד מהם הוא ישות נפרדת לגמרי. בראשון, הש חקנים של אופיר חיים לא הצליחו להיכנס למשחק. היפנים התחבולנים הגיעו בקלות לשער של תומר צרפתי, שהדף את שלוש ההזדמנויות הראשו נות אבל נכנע ברביעית.
באותו משחק ראשון רן בנימין נכנס כמחליף והורחק אחרי שני צהובים בתוך שלוש דקות. במשחק הראשון הזה שחקני ישראל נראו עצבניים ולא מפוקסים, עד שבדקה ה 77 הם עברו למשחק השני. שם, בידיעה שזה עכשיו או לעולם לא, הבחורים בלבן השתל טו על העסק. "תמיד האמנו בעצמנו", יספר בסיום המאמן אופיר חיים, שאין כעת ברירה אלא להאמין גם לו.
רוי נאווי כבש את השוויון בדקה ה ,77 והכל השתנה. הביטחון העצמי של ישראל עלה, וזה של היפנים צנח. כל הקלישאות על כדורגל נזרקו לפח, כל ההיגיון הפך לא רלוונטי, היתה פה
נבחרת שמשכתבת את הסיפור. אפילו ששיחקה בעשרה שחקנים, הנבחרת ידעה שהיא תנצח.
"הכל זה מלמעלה"
קשה להסביר את התחושה, אבל גם בנחמין - ילד בן 10 שהיה בי ציע והתאהב ברוח הישראלית - ידע שה 1:2 יגיע. הרוח הקרירה נשבה לשער היפני, דוחפת אותנו קדימה ודו חקת אותם לאחור. הרוח הזאת היתה כל כך חזקה, שבדקה ה 92 היא הובילה את סתיו למקין, דור תורג'מן ועומר סניור לבצע מהלך שקבוצות או נבחרות לא מבצעות בתוספת זמן של משחק הכ רעה כשהן חייבות גול.
זה היה מהלך רגוע, מחושב, מלא קלאס ומלא אמונה. "אני לא יכול לתאר מה הרגשתי ברגע הזה, אושר אדיר", סיכם הכובש סניור. "כנראה זה הכל מלמעלה", הוסיף תורג'מן.
הניסיונות לספק הסבר למה שקרה שם - ניצחון 1:2 ששלח את הנבחרת לשמינית גמר המונדיאל עד גיל 20 מול אוזבקיסטן - הובילו את השחקנים ואת אופיר חיים למקומות שמימיים, אבל אחרי שלושה משחקים עם הנבח רת הזאת ברחבי ארגנטינה, אפשר לק בוע בוודאות ששום דבר פה לא מקרי. זה הסיפור שלהם, והוא הכי הגיוני.