התקציב הוא לא חזות הכל

ניתוח כלכלי ופוליטי של תקציב והשלכתו על השירות הציבורי הם דבר מתבקש, אולם יש גם כמה תובנות התנהגותיות שחשוב להציף.

ראשית, היעדר ההפרדה בין הרשות המחוקקת לזו המבצעת הוצף לאחרונה בהקשר המשמעת הקואליציונית, שבעטיה הרשות המחוקקת מתקשה לפקח על הרשות המבצעת. אולם בהקשר של התקציב לחיבור בין שתי הרשויות יש סכנה הפו כה, שבה בהליך אישור התקציב הנוכחי עיקר תשומת הלב של הממשלה שב נתה אותו הוא דווקא ריצוי הקואליציה שבכנסת. מקובל לראות בחברי הכנסת נציגים של שולחיהם, ובממשלה - ככזו המחויבת לכלל הציבור.

יש סיבה שאנחנו משלמים מסים לממשלה ולא לכנסת, מתגייסים לצבא שמופעל על ידי הממשלה ולא על ידי הקואליציה ומתחנ כים תחת משרד שמופעל גם הוא על ידי הממשלה. מובן כי גם ההתמקדות בכספים הקואליציוניים אינה נקייה מפוליטיקה, אך חיבורה לתקציב המדינה צובע את כולו כפוליטי ופוגע בלגיטימציה שלו. להע רכתי, יש מעט אנשים שיודעים מהו היקף תקציב המדינה, אך יש מעט אנשים שלא יודעים מה היקף הכספים הקואליציוניים.

שאלה של אמון

חשוב להבין כי התגובה של הציבור נגזרת מצי פיות. כך, לדוגמה, אם רוכל בשוק בטיול בחו"ל יפאר במילים ריקות תכשיט שהוא מנסה למכור, האמון בו לא ייפגע באותו אופן שייפגע אמון ברופא שישתמש באותן מילים ריקות ביחס לתרופה. מה ממשלה מצפים להתנהג באופן שונה מהכנסת, ולפיכך הטשטוש שנוצר בי ניהן אחראי לחלק מהסנטימנט השלילי לתקציב המדינה הנוכחי. הערה שנייה נוגעת לתפיסה השגויה שלפיה ברגע שעקרון הכספים הקואליציוניים קיים, הביקורת עליו )על היקף הכספים או על מטרותיהם( היא צביעות. אין ספק שלעיתים העיקרון חשוב מהמ חיר. עם זאת, גם למחיר יש משקל גדול בשיפוט הציבורי של פעולות מסוימות.

ההערה השלישית נוגעת למה שמכונה בשיח הפופולרי "הפוליטיקה של הבייס". המשמעות היא שכדי להיבחר לא צריך לרצות את כלל הציבור, אלא מספיק לרצות יותר ממחצית הציבור. גם אם טקטיקה זו יעילה מבחינת קמפיין בחירות, אי אפשר להתעלם מההשלכה שלה על אמון הציבור, שסבור כי תקציב המדינה אמור לשרת את כולו. למשל, השקעה בתקנים לרופאים ובניית בתי חולים הם נושאים שנהנים מקונצנזוס רחב ויכולים לסייע בקבלת לגיטימציה לתקציב מכלל הציבור.

ולבסוף, אמון קל יותר להרוס מאשר לבנות. יחסי אמון בחברה הם מורכבים, ובמסגרתם נדרש הציבור בישראל להפקיד בידי הממשלה את עתידו הכלכלי והפיזי, וכך גם ביחס לעתיד ילדיו. באווירה הנוכחית ריבוי של פעולות, שתופסות תשומת לב ציבורית אך לא נתפסות כפועלות לטובת כלל הציבור, אלא לטובת בוחרי הקואליציה, פוגע קשות באמון הצי בור. באופן זה הפגיעה בלגיטימציה של הממשלה עשויה לדרוש שנים רבות של שיקום.

הפגיעה בלגיטימציה של הממשלה עשויה לדרוש שנים של שיקום