"הצווים נגד ישראלים יוצרים שוויון מוסרי שלא קיים בין ישראל לחמאס"
וויליאם דארוף, מנכ"ל ועידת הנשיאים, קורא לסטודנטים "לא לבחור באוניברסיטאות שלא מעניקות להם ביטחון כיהודים, לא חייבים ללכת להרווארד" ● בשבוע הבא יפתח את הוועידה, שתכלול ברביקיו ענק לחיילי צה"ל
"בחיים לא בכיתי כפי שב כיתי בארבעת החודשים האלו", משתף בקול רועד וויליאם דארוף, מנכ"ל "ועידת הנשיאים", את מה שעובר עליו מאז פרוץ המ לחמה. אלא שלמשפט העצוב הזה יש המשך: "אבל גם מעולם לא חי בקתי והתחבקתי עם ישראלים בהיקף כזה. זה דבר שנתן לי כוח, ואני מקווה שגם העניק כוח".
דארוף (55) יפתח בשבוע הבא בי רושלים את הוועידה השנתית של הארגון, המאגד את ההתאגדויות היהודיות הגדולות בצפון אמריקה. עם זאת, בגלל המלחמה, "ועידת הנ שיאים" תיצבע בגוון אחר, שבמרכזו מגע הדוק עם השטח הישראלי.
"בתקופה כזו חשוב לנו להתח בר לעם בישראל. לכן נסייר בעוטף ובמקומות שונים. בין היתר, כאות הערכה לחיילים שנפגוש, החלטנו לעשות להם על האש בעצמנו, ואני אהיה אחראי על הירקות", אומר דא רוף, שצמחונות היא אהבתו השנייה אחרי העם היהודי. מעבר לכך, כמו בעבר, ייפגשו ראשי הארגונים עם הצמרת הישראלית - מהנשיא הרצוג ורה"מ נתניהו, דרך ראש האופוזיציה יאיר לפיד ועד השר בני גנץ.
תחושת אכזבה
"בנו, המלחמה היכתה פעמיים בבטן הרכה", משקף דארוף את נקו דת הזווית היהודית אמריקנית של המלחמה. "פעם אחת ממה שקרה פה בישראל. יהודים נהרגו כי הם יהודים. אני עצמי הייתי באותה שבת בעיר העתיקה בירושלים".
"המכה השנייה היא התגובות בא מריקה. אנשים שחשבנו שהם בעלי ברית שלנו, שצעדנו איתם ותמ כנו בהם בנושאים של צדק חבר תי וזכויות אדם, לא היו שם כשא נחנו היינו צריכים אותם. מהר מדי הם הצדיקו את ההתקפה של חמאס והמעיטו בחומרתה. ואני מדבר על הקהילות האפרו אמריקנית, הלטי נית והפרוגרסיבית, וזה כואב".
דארוף עצמו נתקל בהפגנות האנ טי ישראליות בניו יורק. "היה משב רוח של אלימות, של פוגרום. יהודי ארה"ב מעולם לא חשו חוסר ביטחון כפי שהם חשים עכשיו.
"מצד שני, אי אפשר לומר שקרה משהו טוב עקב 7 באוקטובר, אבל העם היהודי מאוחד כעת כפי שלא היה בכל ימי חיי. זו נקודת אור בא פלה. יותר אנשים מתחברים לזהות היהודית שלהם, באים לבית הכנ סת או מבליטים את מי שהם. אנ חנו מרגישים מבודדים לנוכח מה שקרה, ולכן יודעים שנוכל לסמוך רק זה על זה".
לנוכח התמונה הקשה שאתה מתאר, האם ליהדות ארה"ב יש בעצם עתיד?
"יש הבדל גדול בין האנטישמיות והאלימות כפי שהיו בזמן הצארים או הנאצים, לבין מה שקורה עכ שיו באמריקה. כיום, הממשל בכל הרמות - המקומי, המושלים, המ שטרה והפדרלי, מעניק לנו הגנה. יש קשר ושיתוף פעולה עם רשויות החוק, המשטרה, השר להגנת המו לדת ומשרדו וראש ה .FBI כאשר הקונפליקט יירגע, אני מקווה שנו כל לחזור ולראות כיצד לנוע קדימה בדרך חיובית".
מה אתם עושים בדבר בעיית האנטישמיות בקמפוסים, שעכ שיו גם נחשפה לעיני כל העולם בשימוע בקונגרס?
"אנחנו פועלים בכמה מישורים. הבעיה העיקרית היא הצטלבויות ,(Intersectionality) שמציגה את היהודים כחלק מהעמים הלבנים המ דכאים את כהי העור. מובן שהצגת הדברים הזו לא קשורה ל 3,500 שנה של רדיפות כלפי יהודים, או לטבח. אנחנו פועלים להתמודד עם הטיעון הזה במישור האינטלקטואלי.
"יש גם חקירות של משרד החינוך בעקבות תלונות רבות על פגיעות אנטישמיות. יש פה הזדמנות לקמ פוסים להבטיח שהם מעניקים ביטחון לתלמידים יהודים.
"אנחנו גם אומרים לתלמידי קולג'ים ולהוריהם, שלא חייבים לבחור באוניברסיטאות שלא יית נו ביטחון ליהודים. לגיטימי לע זוב את הרווארד. יש אוניברסיטאות מצוינות אחרות, שמבטיחות הגנה, גם אם הן אינן בליגת הקיסוס. אני מקווה שאותן אוניברסיטאות ילכו למקום הנכון, ושגם הבוגרים שלהן ישקלו את תרומותיהם בהתאם לרמת ההגנה שהן מעניקות".
חלק מ"קח ותן"
למרות תמיכת ביידן, בשבוע שעבר הוצאו צווים מטרידים נגד ארבעה ישראלים, שמביעים חוסר אמון אמריקני במערכת אכיפת החוק בישראל. מהי תגובתך?
"היו למעשה שני צווים: אחד בנו גע לשיווק של נשק אמריקני בעולם, שדורש את שמירת הסטנדרטים של זכויות האדם. סוג הצווים השני מצ ביע על רמת התסכול מצד ארה"ב, לאחר שורת אזהרות.
"נראה לי שזה חלק מה'קח ותן' שבין המדינות. עד כה לא נפגע הסיוע האמריקני לצה"ל. עם זאת, אני חושב שהתזמון של הצווים והמ לל שנבחר הם בעייתיים. הטקסט והתזמון יוצרים שוויון מוסרי בין הפעולות הנוראות בשטחים לבין הטרור הברברי של חמאס, אף שאין שוויון כזה.
"עם זאת, הצווים ממוקדים מאוד. ההבנה שלי שהם בחנו מאות מקרים ולבסוף נקטו צעדים רק נגד ארבעה, שהורשעו בבתי משפט בישראל. אבל אמריקה אומרת שצריכה להיעשות עבודה טובה יותר כדי למנוע את האלימות הזו. לדעתם, ההנהגה היש ראלית צריכה להתייחס לנושא בר צינות רבה יותר".