משנים גבולות גזרה

כבר שנים שמדינת ישראל מדברת על גדרה-חדרה כעל גבוו לות הביקוש שלה. במלחמה, הפך המונח למדינה בתוך מדינה. קרית שמונה, שלומי, שדרות ויישובים רבים נוספים התפנו למרכז והותירו חלל נדל"ני עצום. לא כל היישובים באזורים הללו התפנו, יש לציין. גם אופקים הותקפה, אבל ראש העיר איציק דנינו סירב לפנות את תושביה, ומהר מאד היא חזרה לעצמה. ״אופקים חוותה ב-7 באוקטובר אירוע קשה של חדיו רת מחבלים, בו נרצחו 48 מתושביה״, מספר דנינו, ״גיבורי העיר הצילו אותה מאירוע קשה וכואב אפילו יותר".

אופקים הייתה גם בין הערים הראשונות שחזרו לשגרה אחרי הטבח – בחינוך, בתעשייה, בתעסוקה ועוד. בחודשים אוקטובר-נובמבר הייתה העיר שיאנית במכירת יחידות הדיור בארץ, ובשנים האחרונות שווקו לא פחות 12.5-מ אלף דיו רות. “אנו קשובים לכל הצרכים של היזמים, עושים הכל על מנת לעודד ולחזק את המיזמים שהם משקיעים בעיר וביחד ממשיכים בפיתוחה של אופקים", הוסיף דנינו.

ראשי העיר מתפקדים בעוצמה גדולה, אך מדינת ישראל חוו למת בהקיץ. קחו את משרד המשפטים לדוגמה שהבטיח למו צוא פתרון לשוכרי ומשכירי הדירות במקומות שפונו. בפועל, לא נמצא הפתרון. ומה עם אדון לוי משדרות או גברת נחמיאס מקרית שמונה שקנו דירות בעידוד המדינה, וכעת הדירה עוו מדת ריקה למרות שמושכרת? ומה עם השוכר שמסרב בצדק לשלם שכר דירה כי הוא פונה ממנה? מחכים לתשובה מהמו דינה כדי להבין על מי האחריות, על המשכיר שנאלץ להמשיך לשלם משכנתה או על השוכר שכבר אין לו עבודה והוא לא גר בדירה כתוצאה מכח עליון.

גם יישובי הספר הופקרו על ידי המדינה. חלק ניכר מתפוקת החלב מגיע ממחלבות ביישובי העוטף. הלולים בגבול הצפון בטווח ישיר לטילים של חיזבאללה. כלכלת תנובת המזון הישו ראלית בבעיה קשה.

מצד שני, השוק עודו פעיל. אחרת, איך אפשר להסביר 10 הצעות למכרז של רשות מקרקעי ישראל שהושלם בדצמבר האחרון, ובו שווקה בהצלחה קרקע לבניית 12 יחידות דיור במו תחם אחד בקרית שמונה?

הזדמנות להתחדשות הרחק מהמרכז

אם תהיתם, גם בזמן המלחמה ההתחדשות העירונית המו שיכה שלא להשיג את מטרתה המקורית – חיזוק מבני מגורים מפני רעידות אדמה. דוח הלמ"ס מציג כי 20%-כ בלבד מהו דירות שנבנו בפרויקטים של פינוי-בינוי היו מחוץ לתל אביב והמרכז. המשמעות הקשה: מעל ל-4 מיליון ישראלים חשופים לסכנה הממשית של רעידת אדמה וטילים.

כך, עולה, כי מאז שנכנסה לתוקף תכנית תמ"א 38 ועד סוף שנת ,2023 בעיר אילת נבנו 136 יחידות דיור, בטבריה 419 יחידות דיור, ובקריית שמונה עומד הנתון על 11 דירות בלבד. בבית שאן הנמצאת בסמוך לשבר הסורי-אפריקאי, לא התו קיים פרויקט אחד של תמ"א 38 שיועדה כאמור לטובת חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, וכך גם בעיר צפת. זאת, לעומת ערים הנמצאות באזורי הביקוש כמו רמת השרון עם 3,212 יחידות דיור, בהרצליה 6,422 יחידות דיור, רמת גן עם 23,985 דירות, ופתח תקווה עם מעל 16-ל אלף יחידות דיור.

כיום, לפי הנתונים של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, ישנן תוכניות של 250-כ אלף דירות עם ממ"דים המוו נחות על שולחנם של מוסדות התכנון ונמצאות בשלבי אישור שונים. מדובר בנתון בלתי נתפס ואפילו מקומם לאור המצב המורכב בו אנו נמצאים היום.

חיים קראדי, מנכ"ל פרשקובסקי מניבים, אומר כי “המדינה צריכה לתמרץ כלכלית את הקבלנים ולקדם פרויקטים של התחדשות עירונית, כדי לתת מענה ביטחוני לתושבים באזורי העימות ובכלל". גל קסטל, משנה למנכ"ל אורון נדל"ן, הוסיף: "המלחמה שמתנהלת בישראל בארבעת החודשים האחרונים השכיחה מאיתנו, לצערי, את הסכנה האדירה שברעידות האדמה, שלו פני פחות משנה הלכו והתרבו באזורנו. גם כאן – הכתובת על הקיר. הבעיה הנפיצה של בניינים ישנים יכולה להתפוצץ לנו בפנים, הן במלחמה, הן ברעידת אדמה ולא פחות חשוב מכך – בהתלקחות של פערים חברתיים שההתחדשות העירונית מייצרת. הגיע הזמן לצאת מהתפיסה המיושנת שעוסקת רק בשיקולי צפיפות, גובה, תשתיות ונתונים טכניים, ולהסתכל במאקרו על מה שחייבים לעשות כאן ועכשיו".

חיים קראדי, מנכ"ל פרשקובסקי מניבים: “המדינה צריכה לתמרץ כלכלית את הקבלנים לקדם פרויקטים של התחדשות עירונית כדי לתת מענה ביטחוני"

גל קסטל, משנה למנכ"ל אורון נדל"ן: "הבעיה הנפיצה של בניינים ישנים יכולה להתפוצץ לנו בפנים, הן במלחמה, הן ברעידת אדמה ולא פחות חשוב מכך – בהתלקחות של פערים חברתיים"